לעיתים הדרישה הגופנית לביצוע של מטלה מוטורית היא גבוהה ממה שנראה על פני השטח. המטלה דורשת יזימה תכנון וביצוע. למשל "כשאני מניח משחק ליד הילד הוא ישחק בו אך אם המשחק יונח רחוק הוא יוותר עליו ולא ישחק". לא בהכרח מדובר על עצלנות. יכול להיות שכן מדובר על קושי מוטורי ביזימה של תנועה, תכנונה בראש, התארגנות מותאמת עם הגוף וביצוע מוטורי.
מה יכול להשבש בדרך ולמה זה לא כל כך פשוט כמו שנראה על פני השטח?
מוטיבציה ויזימה – האם המשחק מספיק מעניין כדי להניע את המערכת לפעולה
תכנון – על מנת לתכנן פעולה יש לזכור רצפים של תנועות שנדרשות על מנת להוציאה לפועל. כמו כן יש צורך להתחשב בגורמים חיצוניים סביבתיים. המוח מקבל אינפוט מהסביבה ועושה אאוטפוט (נותן הוראה לגוף) בהתאם למידע שקיבל. התכנון של התנועה הוא לא רק בתחילת הפעולה. גם במהלך התנועה המוח מתקן את תנועות הגוף בהתאם לצורך. תיקונים כאלו יכולים להיות מהירות, עוצמה, כיוון של תנועה ועוד.
סכמת גוף – המושג מתייחס למפה במח בה נמצאים כל יצוגיי האיברים בגופנו. המושג "סכמת גוף לא בשלה" פירושה לא מפותחת דיה. על מנת לפתח סכמת גוף הילד צריך להתנסות במיומנויות חדשות. כך הגוף ניהיה מודע איפה האיברים נמצאים, מה תפקידם ואיך הם יכולים לתרום לו לפעילות אותה מעוניין לבצע.
התארגנות – לקחת את המידע שרכשתי בתכנון ולתבל בסכמת גוף בשלה. לאחר מכן להבין את התפקידים של חלקי הגוף ולהכיר ביחסים הדינאמיים ביניהם. להתאים את הגוף ביחס לרמזים החיצוניים שקיבלתי מהסביבה ולצאת לדרך.
ביצוע – ישנן איכויות ביצוע שונות והאיכות תלויה בהתפתחות של מיומנות מוטורית. תסכימו שפעוט המתחיל ללכת מבצע זאת שונה מילד שהליכתו התפתחה, תורגלה והתבשלה אצלו.
תהליכי עיבוד מידע יכולים להיות איטיים אצל חלק מהילדים. היו סבלניים, תנו לילד את הזמן, תנו לו רמזים מילוליים או פיזיים. ככל שהילד מתרגל יותר התהליכים במוחו מתייעלים מבחינת זמן תכנון והתארגנות גופנית.
התמצאות במרחב משתפרת ככל שהילד חוקר את המרחב ומתנסה בו יותר.
אין ילד עצלן יש ילד שקשה לו.
אלונה סבלין פיזיותרפיסטית ילדים