נפילות בקרב ילדים בסביבה לא מוכרת

נפילות בקרב ילדים בסביבה לא מוכרת

חוסר תשומת לב לסביבה היא רק סיבה אחת למעידות או נפילות בקרב ילדים. לסביבות לא מוכרות יש דרישות שונות מהגוף של הילד מאשר לסביבות שהילד מכיר. בסביבה מוכרת הילד לומד רצפים של תנועה. הגוף זוכר רצפים אלו ויכול לפעול באופן אוטומתי ולהגיב באופן שכבר למד בעבר.  

אתן דוגמא מעולם המבוגרים על מנת להסביר זאת. רובנו יכולים למצוא את הדרך מחדר השינה שלנו לחדר השינה של הילד בחושך מוחלט באמצע הלילה. כנראה עשינו זאת מספר פעמים והגוף זוכר את רצפי התנועה. הגוף זוכר היכן יש משקוף ומתי לפנות במסדרון. אבל צעצוע שיונח על הרצפה שלא במקומו יגרום למעידה. הצעצוע בעצם מהווה שינוי בסביבה. לא היינו מוכנים לשינוי לכן לא הספקנו להתארגן עם הגוף לקראת השינוי. הפתרון לצלוח את השינוי בסביבה הוא להתארגן מחדש עם הגוף.

ההתארגנות עם הגוף יכלה להיות הרמת רגל ומעבר מעל הצעצוע או עקיפה ומעבר מסביב. על מנת לא למעוד היינו צריכים :
א) לשים לב לשינוי בסביבה
ב) להתארגן עם הגוף
ג) לבצע את ההתאמה הגופנית לסביבה החדשה

דוגמא נוספת מעולם הילדים. למשל ילד שעושה מסלול מכשולים בפעם הראשונה יהיה יותר זהיר. הוא צריך לתכנן את תנועתו מחדש בכל מכשול שפוגש. הוא צריך לבחור מבין האפשרויות איך לעבור את המכשול. למשל חבל הקשור בגובה נמוך – האם לקפוץ מעל? האם לזחול מתחת? האם לעבור עם רגל ימין או שמאל? ילד יכול להתנסות במספר דרכים לביצוע המשימה. וכאשר יעשה את המסלול שלא בפעם הראשונה הוא יבחר דרך אחת שהיא תיהיה היעילה ביותר או הקלה ביותר עבורו.

ישנן מספר דרכים לעשות מסלול מכשולים. הדרך הראשונה היא לתת לילד לבחור איך הוא רוצה לעבור את המסלול. מציאת פתרונות לצורת הביצוע והבחירה מאוד חשובים על מנת לפתח את המיומנויות הבאות: אחריות, יזימה, פתרון  בעיות, תכנון, התמודדות עצמאית ויכולת חשיבה יצירתית.

הדרך השנייה היא לתת לילד הוראות ברורות לביצוע המסלול. למשל לעבור מעל החבל עם רגל ימין ואז עם רגל שמאל. האם מבצע את המעבר בקלות בשתי הרגליים? האם נמנע מאחת מהן ועדיין מבצע עם הרגל השנייה? במידה וקיים קושי ניתן במסלול הבא לאתגר את הילד ולתרגל את אופן ביצוע המטלה דווקא במקומות שיותר מתקשה.