עשרת הדיברות מתי פונים לפיזיותרפיה?
תפקידה של הפיזיותרפיה היא לקדם את התפקוד היומיומי של הילד בסביבה הטבעית שלו בהתאם לגילו וליכולתיו. עיכוב מוטורי יכול להשפיע על התפתחות חברתית ורגשית דוגמת בטחון וערך העצמי וכן מוטיבציה להתנסות במיומנויות חדשות.
מתי פונים לפיזיותרפיה?
1. ילד שנמנע מפעילות מוטורית
להימנעות יכולים להיות מספר רבדים. ברובד הפיזי – הילד מתקשה לבצע מיומנויות שהפעילות דורשת. ברובד הקוגנטיבי – הפעילות לא יוצרת אצלו עיניין. ברובד החברתי – האם הפרטנרים לפעילות מתאימים. ברובד הסביבתי – הצפה של גירויים ויזואליים ואודיטוריים יכולה להרתיע ילד מפעילות. בכל אחד מן הרבדים ניתן להציע פתרון. בטיפולי פיזיותרפיה ניתן במסע משותף יחד עם הילד לגלות מה מעורר אצלו מוטיבציה לפעילות, מה הן החוזקות והחולשות שלו והאם הסביבה משפיעה על האופן בו לוקח חלק בפעילות.
2. ילד שמרבה ליפול בעיקר בסביבות לא מוכרות
חוסר תשומת לב לסביבה היא רק סיבה אחת למעידות או נפילות בסביבות לא מוכרות. לסביבות לא מוכרות יש דרישות שונות מהגוף של הילד. סיבות נוספות מלבד חוסר תשומת לב לסביבה הן היכולת להתארגן עם הגוף ולהגיב בהתאם למכשולים. אותם מכשולים יכולים להיות חפץ המונח על הרצפה או האדם שעובר מול הילד בפתאומיות. במידה ותהליכי עיבוד מידע לא מאומנים ולא מתורגלים דיה, סביר להניח שהילד ימעד או יפול בתגובה לשינוי בסביבה.
3. ילד שחווה אסימטריה בהליכה
יש להבדיל בין אסימטריה מוכרת ואסימטריה חדשה. אסימטריה מוכרת לדוגמא – "הילד תמיד עולה מדרגות ברגל ימין". חוסר סימטריה מסוג זה יכול להצביע על חולשת שרירים יחסית לפלג גוף מסויים או הגבלה בתנועה מפרקית ברגל מסויימת וניתנת לטיפול פיזיותרפי ממוקד והדרכת הורים לתרגול מותאם. אסימטריה חדשה לדוגמא – "הילד הלך רגיל ואז התחיל מעט לצלוע או לגרור רגל". חוסר סימטריה חדש שלא היה שם קודם מחייב בירור רפואי על מנת לשלול גורמים נוירולגיים אפשריים לתופעה.
4. ילד שחווה קושי ביציבה – עמידה וישיבה
ילד שאינו מסוגל לשבת סביב עבודת שולחן יותר ממספר דקות בודדות. הוא חייב לזוז ולשנות מנחים של הגוף. סיבות שאינן גופניות הן חוסר עיניין בפעילות שמבצע, הפרעת קשב וריכוז, מוצפות. סיבות גופניות – קושי בשליטה היציבתית, קושי לשהות במנחים סטטיים לאורך זמן הדורשים סיבולת וחוזק שרירים. ילד שחווה קושי יציבתי ישתמש בקיבועיים כמו הנחת מרפקים על השולחן או כריכת רגליים סביב רגליות הכיסא.
5. הילד שלי עצלן – לא בהכרח תכונת אופי
לעיתים הדרישה הגופנית לביצוע של מטלה מוטורית היא גבוהה ממה שנראה על פני השטח. המטלה דורשת יזימה תכנון וביצוע. למשל "כשאני מניח משחק ליד הילד הוא ישחק בו אך אם המשחק יונח רחוק הוא יוותר עליו ולא ישחק". לא בהכרח מדובר על עצלנות. יכול להיות שכן מדובר על קושי מוטורי ביזימה של תנועה, תכנונה בראש, התארגנות מותאמת עם הגוף וביצוע מוטורי.
6. ילד שמתלונן על כאבים בגופו
בהחלט יש לתת את הדעת כאשר הילד מתלונן על כאב. כשמדובר על כאב מקומי הסיבות האפשריות הן מכה או חבלה מקומית. במידה ומדובר על כאב מפושט יותר הסיבות האפשריות הן עומס מצטבר על מערכת שריר שלד בגלל חולשה או סיבולת גופנית נמוכה. מקרים של כאב מפושט שנמשך לפרק זמן ארוך מן הרגיל או מופיע בתדירות גבוה לפרקי זמן קצרים מחייב בירור רפואי.
7. ילד שמאחר הרבה מטווח הנורמה
טווחי הנורמה לביצוע מיומנויות הם רחבים דיה ומאפשרים לילד להתפתח בזמן שלו על פי יכולתיו. למשל טווח הנורמה לתחילת הליכה הוא בין 8 חודשים לשנה וחצי. ילד שעדיין אינו מבצע את צעדיו הראשונים באופן עצמאי בגיל שנתיים כדי להתייעץ עם רופא ולעבור הערכה אצל פיזיותרפיסט ילדים. ההערכה תכלול בדיקה גופנית ואבחונים סטנדרטיים על מנת להעריך תפקוד של הילד בהתאם לגילו.
8. ילד שחווה קושי יותר מבמיומנות אחת
"הילד רץ, קופץ, רוכב על אופניים אך אינו מטפס על סולמות במגרשי המשחקים". סולמות דורשים קואורדינציה טובה ועבודה בגובה. ניתן לבדוק את הסיבות ולטפל באופן ממוקד אם הטיפוס מונע מהילד השתתפות ומשחק עם ילדים בני גילו. במידה והקושי מתבטא רק בטיפוס ואינו מונע השתתפות של הילד במשחק אין סיבה לדאגה.
"הילד רץ, קופץ, רוכב על אופניים אבל אינו משחק בכדור". משחק בכדור דורש מיומנויות רבות כמו תפיסה, מסירה, בעיטה, דחיפה, גלגול, כדרור וכו' . כמו כן משחקי כדור דורשים אינטראקציה עם הזולת. זו יותר ממיומנות אחת וכדאי לבדוק היכן הקושי של הילד.
9. ילד שמעט בהתנסויות חדשות
יתכן כי חווה קושי בלמידה מוטורית של מיומנויות חדשות וצריך את העזרה שלנו. כמו כן ילד יכול להיצמד לדפוסים מוכרים של פעילות כי היא צפויה יותר. פעילות מוכרת וצפויה מעלה את אחוז ההצלחה בביצועה והאפשרות לחוות תסכול יורדת. לכן ילד יעדיף לחזור שוב ושוב על אותה פעילות. מומלץ לחשוף את הילד למגוון פעילויות ולתת לו הזדמנויות להצליח גם במה שמוכר פחות.
10. ילד עם בטחון עצמי ותחושת מסוגלות נמוכים
דימוי עצמי נמוך יכול להוביל להימנעות מתנועה. יש לאתגר את הילד ולתת לו הזדמנויות להראות את החוזקות ולחזק את החולשות על מנת שיוכל לחוות הנאה מפעילות. ולעיתים הדרך להצליח היא ארוכה. היו סבלניים ותנו לילד את הזמן שלו להתפתח. כאשר הילד מצליח בפעילות אחת רמת המסוגלות עולה ויש יותר מוטיבציה להתנסות בפעילות חדשה. הילד לומד שהוא יכול ומסוגל להצליח גם אם בהתחלה זה היה נראה קשה. חוויות של הצלחה בונות את הבטחון העצמי של הילד במרחב.
אלונה סבלין פיזיותרפיסטית ילדים