הליכה על קצות האצבעות מה עושים? תרגילי פיזיותרפיה
הליכה על קצות האצבעות היא תופעה שכיחה אצל ילדים. במרבית המקרים התופעה מכונה התנהגותית ואינה מצביעה על בעיה רפואית. השם מעט מטעה ואין זה אומר שקיימת בעיה התנהגותית אצל הילד אלא שהילד התרגל ללכת בזו הצורה ולכן מכונה התנהגותי (Habitual Toe Walking הביטואל טוו ווקינג) . לעיתים הליכה על קצות האצבעות יכולה להצביע על בעיה נוירולוגית. המקרה מחייב בירור אצל רופא נוירולוג ילדים. קבוצות בסיכון להליכה על קצות האצבעות מסיבה נוירולוגית הן שיתוק מוחין, פגות, אירוע טראומתי בלידה.
הליכה על קצות האצבעות יכולה להתלוות לקבוצת הילדים על הספקטרום האוטיסטי הנוטים ללכת על קצות האצבעות וכן לקבוצת הילדים עם קושי בויסות חושי. כאשר קיים קושי תחושתי במגע עם הרצפה, הילד יעלה על קצות האצבעות על מנת לצמצם מגע עם המשטח.
איך זה קורה?
על מנת ללכת אנחנו משתמשים בכל מפרקי הגפה התחתונה קרסול, ברך, ירך ואגן. נתמקד בקרסול ונלמד את שלבי ההליכה על מנת להבין מהי התופעה של הליכה על קצות האצבעות אצל ילדים.
שלב א – הדריכה הראשונית היא על העקב
שלב ב – העברה של משקל הגוף קדימה על ידי גלגול של כף הרגל מהעקב עד האצבעות
שלב ג – דחיפת אצבעות וניתוק הרגל מהקרקע (ביצוע הצעד)
שלב ד – הנחת העקב על הקרקע
ילד ההולך על קצות האצבעות פוסע על שלב הדריכה הראשוני על העקב ומניח את כף רגלו על קדמת כף הרגל.
למה זה בעייתי?
בסיס התמיכה קטן במקרה של דריכה על קדמת כף הרגל וזה גורם לקושי בשמירה על שיווי משקל ויציבות במהלך ההליכה. ילד שמתחיל ללכת מתנסה במספר מנחים של כף הרגל. תוך התנסות בהליכה הילד לומד את התחושה העולה מכל מנח ובוחר את הדרך היעילה והנוחה עבורו ללכת. לכן רוב הילדים ילכו בתבנית של הנחת כל כף הרגל על המשטח. חשוב לשים לב מה הזמן היחסי שהילד הולך על קצות האצבעות לעומת הנחה מלאה של כף הרגל על הקרקע. במידה ומרבית הזמן הילד נמצא על קדמת כף הרגל יש ללמד את הגוף מהי דריכה על העקב ואיך זה מרגיש. בנוסף ילד ההולך על קצות האצבעות עלול לסבול מכאבים בקרסול ושרירי השוק וכן יטה ליפול יותר מילד בעל תבנית הליכה תקינה.
איך נלמד את הילד לדרוך על העקבים? באמצעות תרגילי פיזיותרפיה.
תרגיל 1 –
תרגיל של הליכת עקב אצבעות או רגל עוקבת רגל. התרגיל תורם להקטנת בסיס התמיכה בהליכה באמצעות הצלבה של כפות הרגליים. מצב של הקטנת בסיס התמיכה דורש יותר יציבות לכן הילד יטה להניח את כל כף הרגל על המשטח. כמו כן ניתן להניח משקוליות רגליים מסביב לקרסול של הילד. המשקל נותן לעקבים תחושה עמוקה יותר של מגע עם הרצפה וזאת תוך ניצול של כוח הכובד.
מינון: מסלול 10 מטר * 10 חזרות כשהלוך חזור זו חזרה אחת
תרגיל 2 – 
הילד עומד עם שתי הרגליים על המדרגה כשהעקבים מחוץ למדרגה. עולה על האצבעות ויורד בניסיון להוריד את העקב כמה שיותר למטה, במידה ומתאפשר ניתן לבקש מהילד להגיע עם העקב מתחת למדרגה. בתרגיל הזה יש ניצול יעיל של כוח הכובד שעוזר לעקבים לרדת למטה.
מינון: 30 חזרות כשעלייה וירידה זו חזרה אחת
תרגיל 3 – 
לעלות ולרדת בסולם שוודי. משקל הגוף משחק תפקיד חשוב ועוזר לעקבים לרדת למטה ולמתוח שרירי השוק.
מינון: 10 חזרות כשטיפוס למעלה ולמטה זו חזרה אחת
תרגיל 4 – 
לעמוד על משטח משופע. עצם העמידה על שיפוע כבר מכניסה את הקרסול לסוף הטווח שלו בהתאם לקיצור הקיים. על מנת להקל על הילד בעמידה הזו ניתן לבקש ממנו להרים עקבים לסירוגין מהמשטח .
מינון: 30 חזרות לסירוגין בשתי הרגליים
תרגיל 5 – 
עמידה על משטח לא יציב כמו פיתה או בוסו(בתמונה) נותן גירוי מתמיד לכל כף הרגל ודורש ממנה להשתמש בכל השרירים הכי קטנים בכף הרגל על מנת להתייצב על המשטח. יותר יעיל לעמוד על משטח לא יציב עם כל כף הרגל לכן הילד ישאף להניח את העקב לפרקי זמן ארוכים יותר על מנת להשיג יותר יציבות במנח. ניתן תוך כדי לשחק מסירות עם כדור כדי להסיח את הדעת מהעבודה הקשה של הרגליים בתרגיל זה.
מינון: עמידה לאורך חצי דקה *5 חזרות או עמידה לאורך 20 מסירות *5 סטים
תרגיל 6 – 
בעמידה על רגל אחת ניתן לייצר התנגדויות בכיוונים שונים באמצעות גומייה והמשימה של הילד לעמוד ולא ליפול. התרגיל תורם ליציבות רב כיוונית בגפה התחתונה.
מינון: עמידה לאורך חצי דקה *5 חזרות (בכל חזרה ישנו שינוי כיוון קדמי, אחורי ואלכסונים צידיים)
* רמת הקושי והמינון המוצע כאן הוא אופציאונאלי על מנת להתאים תרגול ספציפי לילד על פי יכולתיו התייעצו עם פיזיותרפיסט
מתי לפנות לרופא?
- תינוק שמתחיל ללכת ומבלה את רוב זמנו על האצבעות מחייב בירור אצל רופא ילדים על מנת לשלול הליכה על אצבעות מסיבה נוירולוגית
- ילד שהלך רגיל והתחיל לעלות על קצות האצבעות בהליכה מחייב בירור נוירולוגי יסודי על מנת לשלול פתולוגיות חוט שידרה והפרעות מוחיות.
מתי לפנות לפיזיותרפיה?
- כאשר הפעוט מתחיל ללכת ואינו דורך על העקב חשוב לפנות לפיזיותרפיה על מנת ללמד את הקרסול נשיאת משקל מלאה
- כאשר הילד נמצא בשלבי טיפול מתקדמים כמו שימוש בעזרים אורתופדיים/סדים, גיבוס אינהיביטורי, הזרקות בוטוליניום ובמקרים קיצוניים ניתוחים להארכות גידים. שילובה של פיזיותרפיה הכרחי בכל אחד מהשלבים על מנת ללמד את הגוף תבניות תנועה מותאמות ותקינות.
למה פיזיותרפיה? פיזיותרפיסט יוכל לעשות הערכה תפקודית של מיומנויות מוטוריות תואמות לגילו של הילד. כמו כן יבדוק טווחי תנועה בקרסול ומתח שרירי על מנת לאתר קיצורי גידים במידה וקיימים. בנוסף יבדוק מפרקי גפה תחתונה במהלך תנועה על מנת לאתר פיצויים תנועתיים במפרקים נוספים בעקבות ליקוי במפרק הקרסול . פיצויים מפרקיים יכולים להיות טריקת ברכיים, הסעה אחורנית של אגן והקשתה בגב תחתון.
אלונה סבלין פיזיותרפיסטית ילדים